Colonel Shtreimel

פורסם ב - 00:00 07/05/10 עדכון אחרון - 08:39
07/05/10

גיוס חרדים לצה"ל: עולים על מדים, נשארים עם השטריימל

אפשר גם אחרת: בשנים האחרונות גייס צה"ל מאות חרדים, ואת המהפכה מוביל חיל האוויר. צה"ל זקוק לכמות, איכות ומוטיבציה של מתגייסים, הצעירים החרדים זקוקים לפרנסה ותעסוקה. ממפגש הצרכים הזה נולד מודל שמאפשר לחרדים לשרת תוך שמירה על אורח חייהם

	טכנאים בבסיס חצור, שלוקחים חלק בפרויקט ''שחר כחול'' של חיל האוויר, השבוע

עומר ישראלי לא חשב שיתגייס אי פעם לצה"ל. בסביבה החרדית שבה גדל לא מקובל ללבוש מדים. כשסיים את הישיבה התיכונית בתל אביב, המשיך עם חבריו לישיבה גבוהה בירושלים, ואחרי שהתחתן נכנס לכולל. אחרי הכולל התחילה אצלו התלבטות. "חיפשתי הכוונה, לדעת מה אני הולך לעשות בחיים. לא היה לי כל כך ברור. שמעתי מחבר שהתגייס ולמד מחשבים בצבא, והתחלתי להתעניין", הוא מספר. "שמעתי שיש התייחסות יפה לאנשים כמונו, נשואים וחרדים, ונותנים את הכלים להיכנס למסלול של חייל רגיל, עם אוכל בהכשר מיוחד והתייחסות שמתאימה אלינו. פניתי לאגף התקשוב, ואחרי המבחנים והמיונים הגעתי לקורס תכנות".

פגשתי השבוע את ישראלי, בן 22, תושב אלעד ואב לתינוק בן חודש וקצת, עם שניים מחבריו בבסיס התקשוב ברמת גן. שלושה חרדים, שהתגייסו לצבא בגיל מאוחר, ועם המדים נראים כמו כל חייל דתי אחר. לשניים מהם אין שום רקע במחשבים, וכמה מחבריהם בקורס לא ידעו אנגלית. בשיעור הראשון מלמדים אותם להדליק ולכבות את המחשב ופעולות פשוטות של גזור-והדבק. אחרי ארבעה חודשים הם יוצאים מהקורס כמתכנתים או בודקי תוכנה. כשיסיימו את השירות, יוכלו להשתלב בתעשיית ההיי-טק האזרחית.

"למדתי הרבה שנים בכולל", מספר מאיר, חברו בן ה-25 של ישראלי, שמשרת בתפקיד מסווג. "בשלב מסוים חיפשתי פרנסה, וזה היה פתח. לפני כן צריך לעשות צבא. היתרון פה שאתה רוכש גם מקצוע, מסגרת שיכולה להתאים ויש בה את התנאים".

איך חשבת על זה?

"לפני שנתיים לא הייתי חולם אפילו על שירות בצבא. זה הגיע עם ההחלטה שצריך לצאת לעבוד, ואז זה שלב שצריך לעבור לפני כן. יש כאן משהו איכותי, שאני יכול לתרום וגם יעזור לי".

האבות של שניהם שירתו בצה"ל, אבל זה היה מזמן, ולא הותיר עקבות במורשת המשפחתית. איש מסביבתם הקרובה - אחים גדולים, בני דודים, שכנים - לא התגייס. גם למאיר, כמו לעומר ישראלי, לא היה רקע במחשבים. "בסופו של דבר, ללמוד לשחק במחשב יותר קל מללמוד גמרא", הוא אומר.

יודעים ללמוד

צה"ל גייס השנה 400 בוגרי ישיבות למסלולים השונים של פרויקט שח"ר (שירות חרדי), שישתלבו במערך הטכני, בנוסף ל-500 חיילי "נצח יהודה", גדוד הנח"ל החרדי שמציין עשור לקיומו. ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, רואה בשילוב צעירים החרדים מענה אפשרי למצוקת כוח האדם המחריפה בצבא, ולסכנה הגוברת של קריסת מודל "צבא העם", ככל שיגדל חלקם של הלא-מתגייסים (ערבים וחרדים) באוכלוסייה הכללית.

"לפני עשר שנים, אם היית מדבר עם הרבנים והמנהיגים הפוליטיים של החרדים על שירות צבאי, היו זורקים אותך מהמדרגות", אומר קצין בכיר במטכ"ל. "היום, חלק בתמיכה וחלק בשתיקה נותנים לזה יד". מה קרה? "המצב הסוציו-אקונומי של החרדים קשה ביותר. אנשים מתחילים לפקוח עין, רואים את ההתפתחות אצל החילונים ואת הפער הגדל, ומודאגים גם מהבורות אצל החרדים. חלק גם מודעים ללחץ החברתי הגדל (על הקהילה החרדית, א"ב) ולא רוצים למתוח את החבל יותר מדי".

חיל האוויר הוביל בגיוס חרדים למערך הטכני. מפקדו הקודם, אלוף (מיל') אליעזר שקדי, נדלק על הרעיון וראה בו משימה מרכזית. "הסבאים של כולנו היו חרדים. זה העם שלנו, התרחקנו שני דורות, וצריך להסתכל בצורה מחבקת", אמר לקציניו המופתעים. הוא קרא אליו את הרב החילי, ואמר לו: מהיום משימתך איננה רק לבדוק מזוזות וכשרות בבסיסים, אלא שילוב. לך לישיבות המובילות, לישיבת חברון, לישיבת מיר, ותביא לי משם את הטובים והמבריקים למערך הטכני. הרב תמה, איך צעירים שלא למדו מתמטיקה ואנגלית ישתלטו על הטכנולוגיה המתוחכמת של מטוסי אף-16. לשקדי היה פתרון: הם לא יודעים אנגלית, אבל הם יודעים ללמוד. מי שעבר שנים במשמעת של ישיבה חרדית, ולמד 14 שעות ביום, יצליח להשתלט על החומר בקורס צבאי מזורז.

החרדים הראשונים הצטרפו לחיל האוויר לפני כשלוש שנים. היום משרתים כ-400 מהם במסלול "שחר כחול", ב-22 תפקידים טכניים, מחשמלאים ואנשי בינוי ועד למתכנתים וטכנאי אלקטרוניקה. חמישה מהם כבר קצינים ושניים יסיימו בקרוב את בה"ד 1, ועוד 15 חתמו קבע. "אנחנו חוצבים בבטון, ועשינו חור קטן בסכר שבין החברה החילונית והחברה החרדית", אומר קצין בכיר בחיל האוויר. "החבר'ה שלנו מבינים שהם קיבלו פרק קטן בהיסטוריה להשפיע עליו. פרופסור ארנון סופר (הגיאוגרף החברתי מאוניברסיטת חיפה) התקשר להגיד לי, שזו נקודת מפנה בחברה הישראלית".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקר לפני כמה חודשים בבסיס חיל האוויר בחצרים, והצטלם בתא הטייס של אף-15. בשובו ללשכה סיפר שעמדו לו דמעות בעיניים כשראה חיילים עם פיאות וציציות במדים כחולים. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, רואה את שילוב החרדים והערבים בשוק העבודה כיעד חיוני. קנדל עומד בקשר הדוק עם האחראים לכוח האדם בצה"ל, וגם הוא, כמו נתניהו, התרגש כשפגש את הטכנאים החרדים ביחידת האחזקה האווירית בתל נוף. אחד מהם סיפר לו: "אני חסיד גור, ובשישי-שבת אני לובש שטריימל".

"הגענו לחרדים מתוך משבר כוח אדם חריף שיש לנו", אומר הבכיר מחיל האוויר. "היום לא מתגייסים לצבא. העלייה הרוסית נפסקה, הילודה ירדה, ויש השתמטות בהיקפים אדירים ותורתו אומנותו. באנו לחפש עוד מקורות כוח אדם. יש שני נתחים בחברה, שאני לא יכול לגעת בהם, ערבים וחרדים. ובעוד 20 שנה, חמישית או רבע מהיהודים יהיו חרדים.

שנים הסתכלתי עליהם כאנשים שלא נושאים בנטל ורק לוקחים מהתל"ג. אבל אפשר ללכת אתם בגישה של ווין-ווין. לא בחקיקה ולא בחוק טל, אלא להקשיב למה שהם צריכים ולגבש מודל".

עסקה פשוטה

העסקה בין הצבא לחרדים פשוטה: צה"ל זקוק לכמות, איכות ומוטיבציה של מתגייסים. הצעירים החרדים זקוקים לפרנסה ותעסוקה. איך משלבים בין הצרכים? "אמרנו, נאפשר להם לשמר את אורח החיים החרדי בצבא", אומר הבכיר בחיל האוויר. "מדד ההצלחה שלנו, שהם ישתחררו כחרדים. אם ישתחררו כלא-חרדים, זה האיום הכי גדול על הפרויקט". הוא מרוצה מהתוצאה. "כולם מרוויחים, אנחנו מקבלים חיילים טובים מאוד עם מוטיבציה להתקדם, והם מרוויחים בהכנה לעולם העבודה. זה ווין-ווין".

ראש להק כוח אדם בחיל האוויר, תא"ל רמי בן-אפרים, וראש מחלקת חוגרים, תכנון ומקורות בלהק, אל"מ יואב בר-סלע, הובילו את קליטת החרדים ב"שחר כחול". בן-אפרים גדל בבית חילוני במושב בשרון, ואת רוב שירותו עשה בתא הטייס של אף-16 ובפיקוד על בסיס רמת דוד. פתאום נדרש ממנו לפגוש רבנים ולהבחין בין ישיבות וזרמים בקהילה החרדית ובין סוגים שונים של גלאט-כשר.

המודל שפותח בחיל האוויר - והופעל בעקבותיו גם במודיעין, במערך התקשוב, בחיל הים ובאכ"א - נועד לשמר את אורח החיים החרדי במסגרת הצבאית. התנאי הראשון והמכריע היה שירות ללא בנות. בסביבת העבודה המיידית של החייל החרדי נמצאים רק בנים. זה מתנגש, כמובן, עם המאמץ הצבאי המקביל לשלב חיילות בתפקידים מקצועיים וטכניים. "זה מאוד עדין, ומחייב הרבה מאוד הסברה והיערכות במקומות העבודה", מסבירים בחיל האוויר. "יש מחלקות שהמפקדים מגדירים כמחוץ לתחום לנשים, אבל יכולה להיות פלטפורמה של מטוס שיעבדו עליה יחד". החייל החרדי יכול לטפל, נניח, בתא הטייס והטכנאית החיילת במנוע, או להיפך. הרב החילי מוודא שהמרחק יישמר.

החיילים החרדים, כולם נשואים עם ילדים, משרתים שנתיים בממוצע. הם יוצאים כל יום הביתה - מה שמחייב את שיבוצם בבסיסים הקרובים למרכז, ולא בנגב. מספקים להם מזון גלאט-כשר. ובכל יום הם חייבים ללמוד דף גמרא, כחלק ממסלול השירות הייחודי. המודל הזה יצר בעיות לא קטנות, מהתאמת הכשרות והבישול ועד למתחים פנימיים ביחידה. האם החייל החרדי ישתתף בטיול בטייסת? איך להסביר לחיילים הרגילים את תנאי השירות השונים של המגויסים החדשים?

בצלאל זינגר, בן 25 ואב לילד בן עשרה חודשים, משרת כבודק תוכנה ביחידת תקשוב. הוא מתאר את המפגש עם החיילים החילונים: "יש אתנו במדור אנשים שלא ידעו מה זה דת, ומבחינתם חרדי זה זורק אבנים, הולך מכות ועושה צרות. פתאום באים ארבעה חבר'ה שיכולים לדבר על משחק כדורסל שהיה אתמול, עושים את העבודה כמו שצריך ואפילו יותר". הסקרנות התעוררה. "היתה לנו ביקורת כשרות בבסיס, ובכל שאלה הכי קטנה החיילים היו באים אלינו. לפני כל חג אנחנו מכינים את המצגת, ועכשיו רוצים שבכל שבוע נגיד פירוש לפרשת השבוע. רואים שאני בודק תוכנה כמוהם, ועובד לא פחות טוב מהחילוני שעשה אתי את הקורס, רק הראש שלי קצת אחר, מתפלל שלוש פעמים ביום ויש לי שיעור דף יומי".

ומה למדת על החילונים?

"גיליתי אנשים מאוד טובים ואכפתיים, עם ערכים טובים, עם אדם לחברו מאוד עמוק".

Colonel Shtreimel

בשנה שעברה עשו בחיל האוויר סקר מוטיבציה והופתעו לגלות שהמוטיבציה הכי גבוהה לשירות קבע ולקצונה היתה בקרב החרדים - אף שקצינים ואנשי קבע עוברים למסלול שירות רגיל ומאבדים את התנאים הייחודיים של החייל החרדי. "יש שילוב אינטרסים יפה", אומר הבכיר. "אבל האמת היא, ומזה ראש הממשלה התרגש, שמרגע שהחבר'ה עולים על מדים הם שרים התקווה ועומדים בצפירה".

עומר ישראלי אומר שהצבא "לא מספיק נכנס לציבור החרדי. חוששים שמי שיתגייס יתקלקל". השירות הצבאי, גם בגיל מאוחר יחסית, מקרב את הצעירים החרדים בחזרה למדינה שהוריהם התנתקו ממנה. "אצלי במשפחה אף אחד לא שירת בצבא, רק סבא", מספר זינגר. "ביום הזיכרון האחרון, סבתי ביקשה שאסע אתה לחיפה כדי לעמוד עם המדים בטקס". ובכל זאת, לדברי קצין במערך כוח האדם, "אנחנו לא מציעים את כור ההיתוך של בן-גוריון, אלא מאפשרים להם לשמור על הרב-תרבותיות".

החיילים החרדים מקבלים שכר של כ-3,000 שקל בחודש, בהיותם נשואים עם ילדים (מה שקוראים בצבא "תשלומי משפחה"). השיבוץ הוא מחוץ לתקן והכסף בא ממשרד האוצר, שמסבסד את גיוס החרדים כדי להקל על קליטתם בשוק העבודה בעתיד. לקראת שחרורם, עוזרים להם בהשמה למקומות עבודה אזרחיים. כמה מבוגרי הפרויקט בחיל האוויר מועסקים היום בחברות היי-טק פרטיות. אבל בצבא אומרים שהסבסוד לא מספיק. "זה פרויקט לאומי ולא צה"לי", אומר הקצין הבכיר במטכ"ל. "העלות האמיתית גבוהה ממה שהאוצר נותן לי. ההכשרה יקרה והשירות קצר יחסית. במקום שישתחררו ויבקשו דמי אבטלה, שישלמו לנו את עלות דמי האבטלה ואנחנו נדאג להשמה. החוויה של המשתחררים הראשונים תהיה מעצבת לבאים אחריהם". צה"ל רוצה מינהלת בין-משרדית שתלווה את הצעירים החרדים מהבקו"ם, דרך הטייסת או מדור התקשוב, ועד לקליטה בעבודה האזרחית.

3,000 שקל * 5,000 חיילים חרדים = 15,000,000 שקל לחודש

750 שקל * 5,000 חיילים חילוניים = 3,750,000 שקל לחודש

בחיל האוויר מתכננים לפתוח עוד מסלולים ותפקידים לחרדים, ובקיץ הקרוב יגיעו ל-500 מתגייסים כאלה. "אנחנו יכולים להגיע לאלף חרדים בחיל האוויר, בלי לפגוע במרקם החיל", אומר הבכיר האווירי. "מעבר לזה תידרש היערכות אחרת, כי אנחנו רוצים שילוב ולא דת"ק (דיר תת-קרקעי) חרדי או סוללת נ"מ חרדית". הוא מעריך שצה"ל יכול לקלוט 3,000 עד 5,000 חיילים חרדים. "אם נגיע לשם, ניצחנו את המלחמה הזאת. זו העלייה הרוסית הבאה שלנו".

הצבא לא עושה מסעות גיוס בישיבות, ומעדיף לשווק את השירות החרדי מפה לאוזן, ודרך כנסים למועמדים בהשתתפות הנשים והילדים. הביקוש עולה בינתיים על הצרכים. "כשראיתי אותם עם בנות הזוג בכנס המועמדים, נפל לי האסימון", אומר קצין במערך כוח האדם. "תחושת הגאווה והשייכות היתה כל כך חזקה באולם, והבנתי שהדרך שלהם להגיע למרכז עוברת דרך הצבא". כשבאתי השבוע לבסיס התקשוב, ראיתי בשער שני צעירים בתלבושת חרדית - מכנסיים שחורים, חולצה לבנה, כיפה וציציות. החיילים החרדים סיפרו לי אחר כך, שאלה חברים שלהם ששמעו מהם על השירות מול המחשב, ובאו להתעניין איך ומתי אפשר להתגייס.

Top